סיכום הדיון
היה מאד מרגש לקרוא את התיאורים האמפטיים בסוגיה של האשמות השווא.
לא מפתיע, כי ידעתי מראש שבקרב מי שההתמחות שלה/ו היא הגיל הרך, אמפטיה עשויה להיות כושר מפותח.
ניכרת הבנה מעמיקה של הנזקים הנפשיים שהאשמת שווא יכולה לגרום.
ההתבוננות פנימה בנסיון להבין מה קורה כשפוגעים בזכות אדם כזו או אחרת היא דרך טובה בעיני להפנים את חשיבותה לכל אדם באשר הוא.
אני ממליצה בחום לקרוא את כל הכתוב. הכל יחד מצטרף לתמונה עשירה ועמוקה.
שתיים מבינינו לא היו צריכות, לצערי, להפעיל כושר לאמפטיה, כי הן חוו על בשרן האשמת שווא בגן: . ליטל סול (פעמיים) ורונית יגודייב.
אני מאחלת שלעולם לא תחוו את החוויה הזו, ולשתיכן – שלעולם לא תחוו זאת שוב.

להמשך קריאה לחצו כאן