היה מאד מרגש לקרוא את התיאורים האמפטיים בסוגיה של האשמות השווא.
לא מפתיע, כי ידעתי מראש שבקרב מי שההתמחות שלה/ו היא הגיל הרך,
אמפטיה עשויה להיות כושר מפותח.
ניכרת הבנה מעמיקה של הנזקים הנפשיים שהאשמת שווא יכולה לגרום.
ההתבוננות פנימה בנסיון להבין מה קורה כשפוגעים בזכות אדם כזו או אחרת
היא דרך טובה בעיני להפנים את חשיבותה לכל אדם באשר הוא.
אני ממליצה בחום לקרוא את כל הכתוב. הכל יחד מצטרף לתמונה עשירה ועמוקה.
שתיים מבינינו לא היו צריכות, לצערי, להפעיל כושר לאמפטיה,
כי הן חוו על בשרן האשמת שווא בגן: . ליטל סול (פעמיים) ורונית יגודייב.
אני מאחלת שלעולם לא תחוו את החוויה הזו, ולשתיכן – שלעולם לא תחוו זאת שוב.

להעשרה
ממליצה על שני מקורות, להעשרה בלבד, למי שיתעניינו, שהוספתי לאתר:
האחד – כתבה מאותו היום של הפגישה שלנו (צירוף מקרים) בחדשות 2,
על נזקי השיימינג והאשמות השווא לעסקים (לתשומת לב המלצריות והמוכרות שביניכן) – 9 דקות, כאן
השני – הרצאת TED על שיימינג עם כתוביות בעברית – 17 דקות,
לצפיה בהם לחצו על המקורות בצד שמאל, כאן