אם שביתה לא הוזמנה:זהו מסר 'חינוכי', שאומר שלא כל הילדים בגן שווים ואנחנו מזמינים רק את מי שאנחנו חושבים ש'ראוי.
אם אחרת: בני לא נעלב, ויש ילדים שמספיקה להם החגיגה בגן.
אם: "זה יוצר אווירה בין ההורים"
גננת:"הגננת יכולה לומר מילה או שתיים אבל אין לה שליטה על זה. אם נוצר מצב שילדים נפגעים וזה מגיע לכך שיש השפעה על הילד בגן אז הגננת צריכה להתערב, אבל אחרת זה שיקול של ההורים. מחובתה של הגננת לעשות מסיבת יומולדת לילד בתוך הגן ומה שקורה מחוץ לגן זה לא עניין שלה. יכול להיות שהתערבות של הוועד תשפיע. יש להורים כוח היום בכל מה שקשור למפגשים החברתיים מחוץ לגן".
יועצת משפחתית: גננת טובה חייבת להתערב ולאסור הזמנה של חלק. "בגילאי 4-7, בוודאי גם אחר כך, לא להיות מוזמן ליום הולדת זו אחת ההשפלות היותר גדולות שאפשר לגרום לילד ולא חשובה מה הסיבה. גם אם היא ממש הגיונית להורה המזמין והמקיים, מבחינת הילדים זה נורא ואיום. להיחשב ללא מקובל זה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לילד. גם אם זאת לא הסיבה, הילד לא יאמין – הוא יחשוב שזאת הסיבה".
משרד החינוך: "חגיגת יום ההולדת לאחר שעות הפעילות בגן, נתונה לשיקול דעתם של ההורים. בתוך כך, באם תתבקש, הגננת תייעץ להורים כיצד לקיים חגיגות אלו. הגננת, כחלק מתפקידה, מקנה לילדים ערכים חברתיים שבמרכזם: שיתוף, נתינה, הגשת עזרה, מוסריות, קבלת כל אדם באשר הוא וערכים חברתיים נוספים. בנוסף, הגננת מקדמת כישורים חברתיים ובכללם: למידת פתרון קונפליקטים, הכלת כלל הילדים בקבוצת הגן ועוד. יחד עם זאת, ההורים ומשפחות הילדים הם הגורמים העיקריים בחינוך ילדיהם ובתוך כך, הם המחליטים כיצד לחגוג לילדיהם את חגיגות יום ההולדת המתקיימות מחוץ לשעות פעילות הגן".
טובת הילד כשיקול ראשון במעלה
מתוך האמנה