תמצית המקור:

חרשים או כבדי שמיעה אינם אנשים שומעים, גם אם יש להם מכשירי שמיעה או הם מושתלים, הם מסוגלים לשמוע את רוב הצלילים אך שמיעתם אינה טבעית לחלוטין. הם תמיד יתאמצו יותר מאדם השומע מלידה להבין מה הם שומעים, אך לא תמיד יצליחו להבין. לסביבה יש חוסר ידע ומודעות לגבי אנשים חרשים וכבדי שמיעה, ולכן ההתמודדות האישית שלי היא לבקש מהסביבה לשאול אותי כמה שיותר שאלות לגבי המצב של בעיית השמיעה, זו הדרך היחידה להתמודד עם מצבי ולהפיץ את הידע לחברה.

הסרט “לשמוע בפעם הראשונה” מספר על תינוקת חרשת שעוברת ניתוח שתל. הסרט מאוד מרגש אך לדעתי גם מאוד מטעה. להורים שומעים נולדה תינוקת חרשת, הם מפחדים ורוצים שהילדה תהיה “נורמלית” כמו כל הילדים. ניתוח השתל מגביר את הצלילים כמה שניתן ומאפשר ללקויי שמיעה הישגים שמיעתיים גבוהים בהרבה משל מכשיר שמיעה. הניתוח נתפס בסרט כ “נס” בעיניי ההורים והם מאמינים שבעיית השמיעה נפתרה.

הסרט מציג את השתל כניתוח המשנה חיים, העוזר לדבר ולשמוע באופן נורמלי כמו כל הילדים. אך כאמור ניתוח שתל לא הופך אותך לשומע. אדם מושתל נחשב “כבד שמיעה” (עם ירידה קלה יחסית בשמיעה), ולכבדי שמיעה ישנן בעיות ייחודיות משלהם.

הדור ההולך וגדל של תינוקות מושתלים יעבור את אותה ההתמודדות של לקויי השמיעה של היום. כדי להבין מה חרשים וכבדי שמיעה שומעים, צריך ללמוד על התחום ולחוות אותו.  גם בין ליקויי השמיעה עצמם יש הבדלים בין איכויות השמיעה וכל אחד זקוק לדברים שונים.