שאלה למחשבה:

איזה שיר-שבת תבחרו לגן ביום שישי, מבין המבחר הגדול שקיים? או אולי תחליטו לכתוב שיר-שבת מקורי?

 

להעשרה:

(א) קטע סטירי על שבת מתוך "היהודים באים", כאן (מדקה 9:37)

 

(ב) רותם מציעה להכיר מקור, שיש בו חלופות ליום שישי בגן הילדים. מצד אחד בן חילוניות יותר ומצד שני עדיין מבדילות את יום השישי משאר הימים.

מקור נוסף, שרותם מציעה (מהמרכז לפדגוגיה ביקורתית במכללה), מסביר על הנרטיב החילוני ומה עומד מאחורי ההחלטה להפוך את החגים והשבת בגן לטקסים פחות דתיים ויותר חילוניים (לא ניתן לקשר):

http://www.criticalpedagogy.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%99%D7%9F%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%9A/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D%D7%95%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA/tabid/309/Default.aspx

שימו נא לב להיבט המגדרי בהצעות הללו.

 

(ג) עמותת "מיתרים" כותבת תוכניות לימוד ונותנת השתלמויות, הקשורות בגנים משלבים, כאלה שיש בהם ילדים וילדות ממשפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות.

קיבלתי רשות מהיוצרים להביא קובץ ובו הצעה לתוכנית קבלת שבת, שיתכן שתמצאו בתוכה רעיונות.

אם תרצו לדעת קצת יותר על "מיתרים", כולל רעיונות לציון השבת בגן, עדי רונן ממליצה על המקור הזה, וכך היא מציינת: אפשרות לשנות את קונספט השבת היא לשים את  "הילד במרכז" ולאפשר למקבל השבת לספר על עצמו ועל משפחתו. לדוגמא: בגן מסוים החליטה גננת ליצוק תכנים ארצישראליים, וכל טקס למדו פעוטותיה שיר מז'אנר "ארץ ישראל הישנה והטובה". בגן נוסף הדגישו הגננות תכנים אוניברסליים. מקבלי השבת בירכו את העולם, ואחר כך הושמעה מוזיקה של הביטלס או מוזיקת ג'אז ומוזיקה קלאסית.

אפשרות נוספת שכל ילד בגן יספר איך הוא עושה את השבת בבית למקרה שיש ילדים בגן שהם לא שומרי שבת, דתיים, אולי מגיעים מבית רוסי, ערבי וכו'…

(ג) יתכן שתמצאו ענין בממצאי מחקר (בעברית) "חינוך וחילוניות – קבלת שבת בגן הילדים הלא דתי" כאן.

 

(ד) עדי רונן ממליצה להכיר גם את הכתבה הזו ומוסיפה: אפשרות לקבלת שבת עם 2 בנות במקום בן ובת, במקור מידע הזה היה יותר בנים מבנות ולכן הוצע לשים 2 בנות בתור אמא ואמא שבת אך לבסוף "המסורת" ניצחה

לאחר חשיבה נוספת ותצפית על הוראת חג הפסח בגן שבו אני עוברת את ההתנסות המעשית שלי, הגעתי להחלטה כי אזכיר חלק מהחגים היהודיים בגן הילדים. אעדיף לעשות סקר בתחילת השנה עם כל המשפחות של הילדים על נושא החגים (אילו חגים וכיצד נהוג לציין בבית שלהם).
אעמיק במהלך השנה אך ורק בחגים שנחגגים במשפחות של הילדים (במידה ויש מסורות או מנהגים שונים אציין את כולם גם מהמים ותרבויות אחרות. לדוגמא: פסח ופסחא, או ימי זיכרון ויום של המתאים במקסיקו). כאשר את שאר החגים לא אזכיר, אלא אתמקד בתופעות הטבע ועונות השנה המתאימות.
לכן, ניתן לומר כי הדעה שלי נוטה יותר ל"בהתאם לרצונם של ההורים" ולא התנגדות מוחלטת.

כי עלינו לזכור שהיינו עבדים במצרים. אנחנו לא רואות קשר בין יציאת מצרים לבין השבת.

חייבם לאכול שתי חלות גם בערב שבת וגם בשבת בצהריים. אנו לא רואות בזה חובה לאכול משום שמי שמבצע מנהג כזה הוא במשפחות דתיות ולא כולם מגיעים ממשפחות דתיות, ולכן אנו לא רוצות לבלבל אותם.

נוהגים לאכול שתי חלות לזכר המנה הכפולה של המן שקיבלו בני ישראל במדבר ביום שישי כדי שלא יאספו בשבת. אנו לא חושבות כי זוהי חובה של כולם אלא רק במשפחות דתיות. לא בכל המשפחות נהגות כך.

אסור לעבוד בשבת. רוב ההורים אמנם לא עובדים בשבת אך להגיד את המילה ״אסור״ היא לא נכונה משום שאנו לא יכולות להחליט להורים מה אסור ומה מותר לעשות בשבת ולכן לא נרצה להגדיר עבורם

אסור להדליק אש בשבת. היינו מציינות כי חלק מהיהודים שלא מדליקים אש בשבת אך לא נאמר את המילה ‘אסור׳ משום שאיננו מעוניינות להכתיב להורים מה לעשות.

אסור לבשל בשבת- אנחנו לא נלמד את הילדים שאסור לבשל בשבת כי זה נגזרת של הדלקת אש וזה פרט קטן שלא נרצה לפרט עליו כדי לא להחליט עבור ההורים מה קורה בביתם.

אסור לנסוע בשבת- לא נלמד כי אנחנו לא מחליטים על מה שההורים עושים בבית.

יש שנוהגים להדליק נר עבור כל אחד מבני הבית- לא נלמד כי לא ידענו שזה נהוג.

צריך להדליק את הנרות לפני שמחשיך- נאמר נהוג ולא צריך כי אנחנו לא רוצות להגביל את המשפחות. בנוסף נסביר שמדליקים את הנרות לפני החשיכה כדי לסמן את כניסת יום השבת.

אני מתנגדת לתכנים דתיים כלשהם במערכך החינוך. החינוך צריך להתמקד אך ורק בערכים אוניברסליים. עם זאת, במידה ובגן הילדים ישנם ילדים שמנהלים עורך חיים דתי ניתן להביא את תרבות המקור שלהם לכיתה ללא כפייה על תלמידים אחרים. חשוב להקפיד על כך שכל התרבויות המקור של התלמידים וגם התרבויות שנמצאות בחברה של המדינה בה ממוקם הגן, יקבלו אזכור שווה בתוך התכנים הלימודיים.

המקורות המלווים את הסוגיא תמכו בגישה שלי, מכיוון שהם מעלים שני עקרונות חשובים. ראשית, כי החברה הישראלית מתרחקת באופן מודע מעורך חיים דתי ולכן יותר ויותר הורים משמיעים קולות כנגד הדתה במערכת החינוך. שנית, כי עולה המודעות לכך שיהדות היא דת ולא תרבותו ולכן לא ניתן לציין חגים ומועדים יהודיים בלי להשתתף בהדתה.

לכן המיון של פרטי השאלון, לדעתי כזה:
1. כי אלוהים ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום שביעי. -סעיף זה הדתה מבחינתי ואין להזכירו בגן כלל.

2. כי יום מנוחה השבועי הוא מנהג עתיק ועיקרון חברתי חשוב. – סעיף זה נתמך על ידי המקורות המדגישים את החשיבות של הידע הכללי בנושא של הדתות המונוטאיסטיות להעשרה של השכלה כללית. לדעתי, ניתן ללמד עיקרון זה בגן ילדים, כאשר הדגש יהיה על עצם יום המנוחה ולא על שמו של היום או על ידי מי הוא נרבע.

3. כי עלינו לזכור שהיינו עבדים במצריים. –  עקרון זה הינו הדתה, לדעתי, מכיוון שמתבסס על הנכתב בתנ"ך. אין להכניסו לגן הילדים. במידה ויש צורך להזכיר סיפור של יציאת ממצריים, על הגננת להזכיר סיפורים דומים מתרבויות אחרות.

4. חייבים לאכול שתי חלות גם בערב וגם בצהריים. – זה הוא מנהג דתי שאין להזכירו בגן הילדים.

5. צריך שתי חלות כדי לציין את החגיגיות והשפע של השבת. – מקורו של המנהג בדת היהודית, לכן אין להזכירו בגן הילדים.

6. נוהגים לאכול שתי חלות לזכר המנה הכפולה של המן שקבלו בניי ישראל במדבר ביום שישי כדי שלא יאספו בשבת. – מקורו של המנהג בדת היהודית לכן אין להזכירו בגן הילדים.

7. אסור לעבוד בשבת, אסור להדליק אש, אסור לבשל, אסור לנסוע בשבת – הינם חלק מציון מועד שתי ("שבת") ולכן אין להזכירם בגן ילדים.

8. כל הנוגע להדלקת נרות בשבת הוא חלק ממנהג דתי של חגיגת השבת ולכן אין להזכירו בגן הילדים.