קבוצה מספר 1:

טריגר להכנסת המזון לגן וגם לא. זה תלוי גישה.

מצד אחד יש את הגן שהילדה נכנסה אליו ובסופו של דבר נחשפה לאלרגן ולכן האמא נאלצה להשאיר אותה בבית עוד שנה, שזה מחזק את הנושא שכן צריך שיהיה גן סטרילי, לפחות במקרה הנ”ל ומצד שני, יש את האמא שבעקבות המקרה, החליטה שהיא פותחת גן לילדים עם אלרגיות שנתמך בתזונאי לתפריט האוכל של הגן, מה שמחזק את העובדה שזה אפשרי להיות בגן סטרילי.

קבוצה מספר 1:

*הצדקת הכללת המזון בגן.

הסצנה מעודדת התנכלות לילדים מכיוון שילדים עלולים לחקות את הסצנה שראו עקב יכולת החיקוי שלהם. בנוסף, כבר בגיל הזה מתחילה מודעות לשוני בין הילדים, כך שהצירוף בין השוני ליכולת החיקוי שלהם, יכול להוביל להוביל למעשה בריונות כלשהו מצד ילדי הגן. איסור הכנסת המזון לגן, מבדיל את הילד ומגביר את השוני.

שאלות 1 ו-2:

יולי: אני חושבת שבאירועים מיוחדים כמו ימי הולדת בגן, צריך לאפשר לכל הילדים לחגוג באותה דרך, על פי מה שהגננת מחליטה. במידה שיש ילד או ילדים שלא יכולים לאכול משהו מסוים, צריך להביא משהו שכולם יכולים לאכול. יש לדאוג לכיבוד שכולם יכולים להנות ממנו באותה צורה.

שירן: עמדתי היא גם לפה וגם לפה. מצד אחד, יש את הנושא של ההתנהלות מול הורים שקשה להם לקבל את העובדה שיש ילד אלרגי בגן וקשה להם לעשות את ההתאמות הנדרשות. מצד שני, יש את הנושא של חינוך הילדים לכבד את האחר

ליטל: לדעתי הגן לא חייב להיות סטרילי לגמרי אבל כן לשמור על אי חשיפת הילדים למזון. כנ”ל במקרה של עוגה וכיבוד ביום הולדת, הילדים במילא חשופים למזון לאחר שעות הגן ולכן בשעות הגן ניתן למצוא תחליפים לכך.

קבוצה מספר 1:

ליטל: ילד עם אלרגיה נמצא כל הזמן בתודעה של צוות המסגרת החינוכית. בכל רגע נתון שבו מעורב מזון. אי אפשר להתכחש לכך. על הצוות להחליט על גישה מסוימת אך בטח ובטח לא להתחמק מאחריות כמו שלא מתחמקים מאחריות על ילדים אחרים. כאן מדובר על נימוקים לשאלות 1 ו-2.

שירן: מצד שני-עלינו להתחשב בעובדה שיש צוות שלוקח אחריות על ילד מסוים אי אפשר לבוא ולהגיד לצוות  תקחו אחריות כשהם לא מוכנים. עדיף שלא יקחו בכלל את האחריות. בעיני זה לא נכון לשפוט את הצוות.