ישנם שני משפטים ששתיים מחברות הקבוצה בעמדת נגד לגביהם ואחת בעדם. "המצרים השליכו את כל הבנים היהודים ליאור", המשפט הנ"ל מתאר מקרה מאוד קשה שנעשה על בנים זכרים בעם ישראל, דבר זה יכול לפגוע בילדים קטנים, ולהכניס להם מחשבות וטראומות הקשורות אליהם. הם יכולים לחשוב שדבר כזה יכול לקות גם להם, בשל העובדה שהרמה הקוגניטיבית שלהם אינה מפותחת מספיק. בנוסף, המשפט "ה' הנחית על המצרים 10 מכות קשות וכואבות והרג את בניהם הבכורים עד שהם נאלצו לשחרר את היהודים", הוא משפט שמתאר את אותה בעיה כמו המשפט הקודם. ילדים בגיל הרך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט, לא תמיד מסוגלים להבין את טווח הזמן, ואת העובדה שדבר כזה לא יקרה להם, וקרה רק בעבר המאוד מאוד רחוק.

המשפטים שלא הסכמנו איתם, ולא חשבנו שיש ללמדם בגן הילדים הם: "אלוהים הכריח את המצרים לשחרר את עם ישראל", "בכל דור ודור הגויים רוצים לפגוע ביהודים ואלוהים מגן עלינו", "אלוהים חזק יותר מכל האלים ותמיד יציל את עם ישראל", "מי שפוגע בעם ישראל – ייענש קשות" כל ההיגדים הנ"ל מתבססים על כוחו של אלוהים ואנחנו חושבות שלא צריך להכניס את זה ללימוד הילדים בגן.

אנחנו לא חושבות שיש ללמד את הילדים שאוכלים מצות בחג הפסח "כי מצות היה אוכל העבדים של ישראל במצרים", מכיוון שיש דרך יפה יותר ונחמדה יותר לספר לילדים בגיל הרך את הסיבה לכך שאוכלים מצות.

את המשפטים "לאכול מצות במשך שבעה ימים", "לדאוג שלא יהיה חמץ בבית כל שבעת הימים", "למכור את החמץ שיש בבית ללא יהודי", "לא לאכול בבית שבו לא מקפידים על ביעור חמץ", ו"לחפש עם נר בערב פסח פירורי לחם בכל הבית", אנחנו חושבות שלא צריך ללמד בגן הילדים הממלכתי. אלה הם הלכות שלא בכל בית יהודי עושים, ולכן כל אחד יחווה את החג בביתו לפי משפחתו.

"המצרים השליכו את כל הבנים היהודים ליאור" – יובל ועדי לא מסכימות באופן חד וחלק. אני חושבת שלא תזיק הרחבה להקדמה של סיפור הפסח ולמה עזבנו את מצרים. לדעתי זאת סיבה מספיק טובה לעזוב ונמצאת עדיין בגבולות של מה שלדעתי מתאים בגן.

"משה דרש מפרעה לשחרר את עם ישראל." – אין משהו מסובך בסיפור הנ"ל.

"ה' הנחית על המצרים 10 מכות קשות וכואבות והרג את בניהם הבכורים עד שהם נאלצו לשחרר את היהודים" – יובל ועדי לא מסכימה עם לספר זאת לגיל הרך על המכות הקשות. מדובר בגילים מאוד קטנים שבו יהיה להם קשה להבין במיוחד אם זה חינוך מיוחד. בעיניי 10 מכות מוזכרות בשירים וברחובות לכן לא ארצה להתעלם מן הנושא ולדבר עם הילדים בגן.

"פסח הוא חג חקלאי המציין את בוא האביב (והוא גם קרוי חג האביב{" – מוסכם על ידי הרוב.

" אסור להשלים עם עבדות וצריך להיאבק למען החופש" – בעד להסביר אך בשפה פשוטה ביותר כיוון שמדובר בגיל הרך תוך כדי דוגמאות מהחיים, מהגן, מהיום-יום.

"כדי לזכור שבני ישראל היו צריכים למהר לצאת ולכן אפו את הלחם בכל כך מהר שהבצק לא הספיק להחמיץ ( לתפוח)" – בעד. יש אפשרות להסביר מושגים. נושא ממש נחמד.

"לספר את סיפור יציאת מצרים לדור הצעיר." – לספר ברמה מותאמת גיל.

"לקרוא את כל ההגדה" – מסכימות לקרוא את ההגדה אך לא כולה ובתשלומים.

בחג הפסח אנחנו היינו רוצות לשים דגש על כך שזהו חג האביב והחירות אך עם זאת היינו רוצות לדבר על המסורת של החג באופן כללי מבלי להיכנס לפרטים הקטנים.

היינו רוצות להתאים את התכנים לאוכלסייה וגיל הילדים איתם נעבוד.

לדוגמא בגן של ילדי הקהילה הזרה לא היינו מעבירות סדר פסח ולא מעמיקות בסיפור של יציאת מצרים וחג הפסח ובנרטיב הדתי היהודי אלא מנסות להעביר את הסיפור באופן הנכון והנוגע לאותה קהילה.

למה אסור לאכול חמץ:
כדי לזכור שבני ישראל היו צריכים למהר לצאת
ולכן אפו את הלחם בכל כך מהר שהבצק לא הספיק להחמיץ ( לתפוח).

מה חשוב לעשות בחג פסח:

• לאכול מצות במשך שבעה ימים.
• לספר את סיפור יציאת מצרים לדור הצעיר.
• לקרא את כל ההגדה.
• לדאוג שלא יהיה חמץ בבית כל שבעת הימים.
• למכור את החמץ שיש בבית ללא יהודי.
• לא לאכול בבית שבו לא מקפידים על ביעור חמץ.