שבועות ותכניו | עמוד דיון
תקציר
הדיון המורחב
סיכום ועיבוי העמדות העיקריות
בעד תכנים דתיים
נגד תכנים דתיים
-
x
קבוצה- שירן טוב וענבל נוסבאום
לגבי שני הסעיפים הנוגעים למה צריך לעשות בחג השבועות והם: לא לנסוע ולהדליק חשמל׳, ללמוד תורה כל הלילה. אנו חושבות שאלו סעיפים שהם בעלי צביון דתי. לילדים יש חופש של דעה ודת ולכן לא צריך במערכת החינוך את החוקים היותר דתיים לפי ההלכה.
התאמה לרצון ההורים
-
x
קבוצה- שירן טוב וענבל נוסבאום
אנו רואות חשיבות ברצון ההורים באם לכניס תכנים דתיים או לא, אך זה בתנאי שזה תואם את השקפותינו החינוכיות. יש נרטיבים דתיים שאותם אפשר ללמד אך יש תכנים דתיים קצת יותר אדוקים שעליהם יש מקום לדיון האם ללמד את הילדים או לא, כגון " לא נוסעים בשבת".
כאשר נתאים את רצון ההורים לנלמד בגן נאפשר את הלימוד של משמעות החג ואת שמותיו, היות ואלו תכנים שהם יותר משיקים למסורת ולתרבות של עם ישראל, ואילו הסעיף בו כתוב מה צריך לעשות בחג השבועות נשאיר למסורת בבית, כלומר זה יהיה בהתאם להשקפת עולמם החינוכית תרבותית של ההורים, ובגן ילמדו רק נרטיבים דתיים חילוניים ולא תכנים הלכתיים כגון "ללמוד תורה כל הלילה".
הדיון המוקדם בכיתה
נרטיב חילוני
-
x
אורטל ושנהב
אנו חושבות שאין צורך להכניס את אלוהים לסיפורים אלא לספר בכללי את סיפור חג השבועות…
בשמות החג, לקרוא לחג בשם חג הקציר ולא חג מתן תורה. וחג הביכורים כי היו מביאים לבית המקדש את התוצרת החקלאית שמבדילה בתקופה זו.
מה צריך לעשות בחג, לדעתנו בתור גן חילוני לא נכניס את עניין הנסיעה והדלקת החשמל כאיסור בחג וללמוד תורה כל הלילה. לגבי טקס הביכורים זה אומנם מנהג דתי אך נרצה להכניסו בגן כמנהג קיבוצי בתור הנאה לילדים.
משמעות החג- לא נלמד על קבלת התורה משמים, אך נציין שזהו חג רעיוני אשר בפסח אנו חוגגים את החירות משעבוד לחירות מבלי לציין את קבלת התורה.
-
x
קבוצה שירן טוב וענבל נוסבאום
חג רעיוני – בפסח אנו חוגגים את החירות מהשעבוד הנורא במצריים, ואילו בשבועות אנו מציינים את מטרת החירות – קבלת התורה. (משמעות החג)
נרטיב דתי
-
x
שמות חג השבועות הוא נרטיב דתי (חג הביכורים, חג הקציר ועוד).
-
x
אורטל ושנהב
נכניס כל אלמנט דתי שנוגע לחג.
שמות החג-חג השבועות סופרים אותו לאחר חג הפסח שבעה שבועות. חג הביכורים, חג מתן תורה.
לעשות בחג- לא לנסוע ולהדליק חשמל, ללמוד תורה כל הלילה,לערוך טקס ביכורים ולאכול מאכלי חלב.
משמעות החג- חשיבות התורה עבורנו, קבלת התורה משמיים וחירות מהשעבוד במצריים לחירות קבלת התורה.
נורמה חילונית
-
x
אורטל ושנהב
את מנהגי החג נחגוג מבלי קשר דתי אלא מנהגים בעברו מדור לדור.
מה צריך לעשות בחג- לפי המנהגים אוכלים מאכלי חלב והילדים חוגגים את חגיגות המים ובקיבוצים גם כן עורכים את טקס הביכורים אשר קצרו את הקציר
-
x
קבוצה- שירן טוב וענבל נוסבאום
לאכול מאכלי חלב
חגיגת מים – ילדים נוהגים לשפוך מים זה על זה (מה עושים בחג)
נורמה דתית
-
x
קבוצה- שירון טוב וענבל נוסבאום
ללמוד תורה כל הלילה
לא לסוע ולהדליק חשמל (מה עושים בחג) -
x
אורטל ושנהב
את מנהגי החג נלמד על פי התורה, קבלת התורה בהר סיני, לימוד תורה כל הלילה, לא לנסוע ולא להדליק חשמל, לערוך טקס ביכורים ולאכול מאכלי חלב.
שמות החג- חג השבועות, חג הביכורים וחג מתן תורה כי קיבלנו את התורה בהר סיני.
משמעות החג- החשיבות של התורה עבורנו וקבלת התורה מהשמים.
קבוצה: ענבל ושירן טוב.
עמדתנו לגבי הפריטים של חג השבועות אותם יש או אין ללמד במוסדות ממלכתיים:
שמות החג: לדעתנו בכל סעיפי שמות החג ניתנת האפשרות ללמד אך לא חיוני, אם נחליט ללמד את פרוש שמות החג הדבר יהיה לשם הלמידה של התוכן ההיסטורי תרבותי של העם היהודי אך לא סביב הקשר דתי הלכתי משום שאנו רוצים יותר ידע כללי על זהותנו בתור עם יהודי, יותר ערכי יסוד של תרבותינו ויותר שמירה על המורשת. בנוסף, לא כל תוכן יהודי הוא הדתה גם אם יש לו פן דתי. יש דרך ללמד את התכנים הללו בצורה שלא תרגיש לתלמידים שהם מחויבים לשמור על מצוות ומנהגים.
מה צריך לעשות בחג שבועות: טקס ביקורים, אכילת מאכלי חלב, חגיגת מים. לדעתנו זו מסורת שאפשר ללמד אך לא חיוני מכיוון שבמרוצת השנים החגים קיבלו יותר צביון מסורתי שמשלב תכנים נוספים כמו המים ואכילת מוצרי חלב. לפי ההלכה דברים אלו לא כל כך נהוגים בעולם הדת, אך יש ללמדם כי הם חלק מהמנהגים והנורמות של תרבותינו.
מה משמעות החג: בכל סעיפי משמעות החג יש אפשרות ללמדם במוסדות ממלכתיים אך לא חיוני משום שהוא תלוי בגננת ובמה היא בוחרת להתמקד. לדעתנו התכנים הדתיים הם לימוד של אוצר המחשבה היהודית ומעשירים את הרוח והשפה העברית.
ענבל ושירן טוב
שמות החג: לדעתנו בכל סעיפי שמות החג ניתנת האפשרות ללמד אך לא חיוני, אם נחליט ללמד את פרוש שמות החג הדבר יהיה לשם הלמידה של התוכן ההיסטורי תרבותי של העם היהודי אך לא סביב הקשר דתי הלכתי משום שאנו רוצים יותר ידע כללי על זהותנו בתור עם יהודי, יותר ערכי יסוד של תרבותינו ויותר שמירה על המורשת. בנוסף, לא כל תוכן יהודי הוא הדתה גם אם יש לו פן דתי. יש דרך ללמד את התכנים הללו בצורה שלא תרגיש לתלמידים שהם מחויבים לשמור על מצוות ומנהגים.
מה צריך לעשות בחג שבועות: טקס ביקורים, אכילת מאכלי חלב, חגיגת מים. לדעתנו זו מסורת שאפשר ללמד אך לא חיוני מכיוון שבמרוצת השנים החגים קיבלו יותר צביון מסורתי שמשלב תכנים נוספים כמו המים ואכילת מוצרי חלב. לפי ההלכה דברים אלו לא כל כך נהוגים בעולם הדת, אך יש ללמדם כי הם חלק מהמנהגים והנורמות של תרבותינו.
מה משמעות החג: בכל סעיפי משמעות החג יש אפשרות ללמדם במוסדות ממלכתיים אך לא חיוני משום שהוא תלוי בגננת ובמה היא בוחרת להתמקד. לדעתנו התכנים הדתיים הם לימוד של אוצר המחשבה היהודית ומעשירים את הרוח והשפה העברית.
חברות הקבוצה אורטל ושנהב.
בעד תכניים דתיים:
כולל בשמות החג את כל השמות שיש לחג (חג השבועות, חג הביכורים, חג מתן תורה וחג הקציר). היינו מכניסות שמות אלה בגן וניתן לספר אותם בעזרת סיפורים, לספר על העבר של בני ישראל, כיצד קיבלו את התורה בהר סיני, התוצרת החקלאית שהביאו לבית המקדש ושהמצווה היא לספור שבעה שבועות שהם בעצם 49 ימים לספירת העומר מסופרים מפסח ועד שבועות. בנוסף, היינו עורכות טקס ביכורים בגן – מבקשות מכל ילד להביא טנא בו הוא שם פירות מכל המינים והסוגים שהוא בוחר ואוהב. עורכות שולחן ארוך וערוך, מכניסות את הילדים לאווירת שבועות. ומספרות כיצד הביאו בני ישראל את התוצרת החקלאית הראשונה כמזבח לבית המקדש. אנו חושבות ומאמינות שכישראלים אנו אוהבים את ההיסטוריה שלנו, והלימודים היהודיים הם אלה שגורמים לנו להתחבר לארץ וליהדות שלנו ולהרגיש בארצנו כבני בית. אנו מאמינות שהדת היא חלק מהמסורת שלנו ולא ניתן לספר על המסורת היהודית מבלי להכניס דת. בנוסף, אנו רוצות יותר ידע כללי על זהותנו בתור עם יהודי, יותר ערכי יסוד של תרבותינו ויותר שמירה על המורשת שלנו, ומאמינות שתכנים של יהדות, זהות ותרבות עם ישראל נחשבים דתיים אך זו לא הדתה ואין כאן כפייה דתית. כל אדם לוקח לימוד זה למקום שלו, יכול להתחבר ויכול גם פחות להתחבר לדת.
•משמעות החג עבורנו היא הכי חשובה, החשיבות של התורה עבורנו וקבלת התורה משמיים וגם חירות מהשעבוד הנורא שעברו בני ישראל במצרים וכן אנו מאמינות שנושא החירות קשור לדת וישנם מעט מאוד תכנים דתיים במערכת החינוך והיינו רוצות יותר ידע על זהותינו בתור עם יהודי. ישנם זכויות המוענקות לנו מעצם היותינו עם יהודי נבחר כמו הזכות משעבוד לחירות וזה עוד מתקופת התורה ומשה רבנו כך, שכל ידע הנובע ממקור דתי הוא חיובי עבורינו.
אורטל ושנהב
כולל בשמות החג את כל השמות שיש לחג (חג השבועות, חג הביכורים, חג מתן תורה וחג הקציר). היינו מכניסות שמות אלה בגן וניתן לספר אותם בעזרת סיפורים, לספר על העבר של בני ישראל, כיצד קיבלו את התורה בהר סיני, התוצרת החקלאית שהביאו לבית המקדש ושהמצווה היא לספור שבעה שבועות שהם בעצם 49 ימים לספירת העומר מסופרים מפסח ועד שבועות. בנוסף, היינו עורכות טקס ביכורים בגן – מבקשות מכל ילד להביא טנא בו הוא שם פירות מכל המינים והסוגים שהוא בוחר ואוהב. עורכות שולחן ארוך וערוך, מכניסות את הילדים לאווירת שבועות. ומספרות כיצד הביאו בני ישראל את התוצרת החקלאית הראשונה כמזבח לבית המקדש. אנו חושבות ומאמינות שכישראלים אנו אוהבים את ההיסטוריה שלנו, והלימודים היהודיים הם אלה שגורמים לנו להתחבר לארץ וליהדות שלנו ולהרגיש בארצנו כבני בית. אנו מאמינות שהדת היא חלק מהמסורת שלנו ולא ניתן לספר על המסורת היהודית מבלי להכניס דת. בנוסף, אנו רוצות יותר ידע כללי על זהותנו בתור עם יהודי, יותר ערכי יסוד של תרבותינו ויותר שמירה על המורשת שלנו, ומאמינות שתכנים של יהדות, זהות ותרבות עם ישראל נחשבים דתיים אך זו לא הדתה ואין כאן כפייה דתית. כל אדם לוקח לימוד זה למקום שלו, יכול להתחבר ויכול גם פחות להתחבר לדת.
•משמעות החג עבורנו היא הכי חשובה, החשיבות של התורה עבורנו וקבלת התורה משמיים וגם חירות מהשעבוד הנורא שעברו בני ישראל במצרים וכן אנו מאמינות שנושא החירות קשור לדת וישנם מעט מאוד תכנים דתיים במערכת החינוך והיינו רוצות יותר ידע על זהותינו בתור עם יהודי. ישנם זכויות המוענקות לנו מעצם היותינו עם יהודי נבחר כמו הזכות משעבוד לחירות וזה עוד מתקופת התורה ומשה רבנו כך, שכל ידע הנובע ממקור דתי הוא חיובי עבורינו.